אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

הקיבוצים שלקחו את הקהילתיות צעד קדימה

בית קפה חברתי, וואטסאפ ליולדות ופרויקט צעירים למען ותיקים. מצאנו את הקיבוצים בגליל העליון שלקחו את עניין הקהילתיות לגבהים חדשים: "האמא חטפה שפעת והילדים רוצים שניצל? החסידות בדרך אליכם"


כשקיבוץ נכנס לתהליך קליטת משפחות, מדובר פעמים רבות במהפכה דמוגרפית של ממש. כזו אשר עתידה בתוך שנים ספורות בלבד להביא אפילו להכפלת מספר התושבים. ב"אתר הבית" אנו עוסקים לא מעט בנושא מבחינת היבטים הקשורים בחינוך ובנייה, אך כעת נפנה זרקור לסוגיה אחרת, מרתקת לא פחות. כיצד הקיבוצים מצליחים להתמודד עם החיבור הדרוש בין האוכלוסייה הוותיקה לנקלטים הטריים. בפרט משום שהקהילה היא הלב הפועם של החיים הקיבוציים.

נפגשתי עם כמה תושבים מקיבוצים בגליל העליון בכדי לשמוע איך עושים את זה נכון. אז הכירו את בית קפה שהוקם על ידי נקלטים תוך שילוב הספרייה שמשמשת את הקהל הוותיק, את ערבי הפנאי והתרבות למבוגרים בלבד ואפילו את הקיבוץ שבו יש קבוצת ווטסאפ שדואגת להורים הטריים והרך הנולד.

 
 הקהילה היא הלב הפועם של החיים הקיבוציים. חגיגת שבועות בקדרים (צילום: קיבוץ קדרים)


מימון המונים בגרסה הקיבוצית

הסיור שלנו בגליל מתחיל בקיבוץ גונן. קיבוץ מתחדש על מורדות הגולן שקולט חברים לעצמאות כלכלית. מתוך יישוב של כ-400 תושבים כיום, צפוי גונן לקלוט בשנים הקרובות כ-30 משפחות חדשות, במהלך שיגדיל את אוכלוסייתו במאות תושבים. בקיבוץ נחנך לאחרונה מיזם מדליק של "בית קפה ספרייה", שהוקם תוך חיבור בין החבר'ה החדשים שהובילו לפתיחתו של בית הקפה, לבין הוותיקים שרצו לשמר את הספרייה הקיבוצית. "היוזמה החלה אצל כמה נקלטים בקיבוץ שחיפשו מקום שיהיה גם נקודת מפגש וגם עם קצת חוויה תרבותית", מספרת תמר בן ברוך, רכזת הצמיחה הדמוגרפית בגונן, "הרעיון לגבי הקמת בית קפה ספרייה הבשיל עם הזמן, אך הדרך לא הייתה פשוטה".

"דבר ראשון", היא מספרת, "החברים הוותיקים, שהיו הקהל המרכזי של הספרייה, פחות התחברו לנושא של בית קפה וספרים. היו מי שחשבו שהקמת בית קפה במשולב עם הספרייה עלולה 'להוזיל' את חוויית הקריאה והתרבות". במקביל לשיחות עם הוותיקים, הנקלטים החדשים החלו בעשייה תוך ניסיון לאתר מקורות מימון. הדבר נעשה על ידי פלטפורמה של מימון המונים, ותוך גיבוש הסכם מול המועצה האזורית שהציעה להכפיל כל סכום שיגויס על ידי התושבים. עד מהרה גויסו 5,000 שקלים לפרויקט, והמועצה עמדה במילתה תוך שהיא מוסיפה 5,000 שקלים נוספים מתקציבה. "כעת התרחשו שני אירועים מכוננים", מספרת תמר, "ראשית, הצלחנו לגייס סכום מכובד והמועצה סייעה לנו בהכפלתו. שנית, וזה הדבר היפה, הוותיקים ששמעו על ההצלחה מיהרו וגייסו בעצמם, תוך יומיים בלבד, 5,000 שקלים נוספים למיזם, שהוכפלו אף הם על ידי המועצה". 

צפוי לקלוט בשנים הקרובות כ-30 משפחות חדשות (צילום: קיבוץ גונן)


"היינו צריכים להתחשב זה בזה"

עכשיו עובדים בגונן במרץ על הקמת הבית-קפה-ספרייה. בשלב ראשון נבנים הדק והבאר, ובשלב שני יחוברו הקפה והספרייה. שני חלקי המבנה יהיו מופרדים באזור משותף, שיהווה חלל עבודה מהבית לתושבים, תלמידים או סטודנטים. הספרייה ממוקמת בלב הקיבוץ ולצדה גן משחקים. ההורים הצעירים יכולים לפגוש זה את זה ואת החברים הוותיקים, לשבת ולשוחח על כוס קפה, וכל זאת כאשר הילדים משחקים להנאתם במגרש המשחקים הצמוד. "בית הקפה והספרייה מהווים עבורנו מודל ליכולת של הקהילה בגונן להתחבר", אומרת תמר, "יש קסם רב בכך שהדברים לקחו זמן. על מנת לגרום לזה לקרות היינו צריכים להתחשב זה בזה, לפעול ברגישות ולוודא שאף אוכלוסייה לא נפגעת. כך הצלחנו לשמחתנו גם לשמור על הספרייה הישנה והטובה, וגם לייצר משהו חדש".

מלבד בית-קפה-ספריה, בגונן מתקיים גם פרויקט שנקרא "צעירים למען ותיקים". במסגרת המיזם, חבר'ה צעירים מתנדבים לסייע לפי תחומים שונים לחברים הותיקים. הותיקים יכולים לפנות לפי רשימה של תחומים ולהיעזר בצעירים בדברים שונים כמו תליית מדף, בעיות טכנולוגיות, חשמל ועוד. "העיקרון שהוא שאם כל הידע קיים בקהילה, אפשר גם להשתמש בו וגם לאפשר מפגש בין ותיקים לצעירים שאינו תמיד מתקיים בדרכים אחרות", אומרת תמר, "במקום שהוותיקים יתקשרו רק למי שהם מכירים, הם יכולים לבקש עזרה בתחום כלשהו מרכזת הרווחה. בקשה עוברת לקבוצת ווסטאפ ייעודית ומי שפנוי ניגש לעזור, כך שהם זוכים להכיר גם נקלטים חדשים".

תמר בעצמה נמנית על הנקלטים בגונן והיא מתגוררת במקום ביחד עם בן זוגה, יליד הקיבוץ, מזה כ-5 שנים. היא ירושלמית במקור ומספרת שיש בגונן "קהילה ירושלמית" לא קטנה, שכן משפחות לא מעטות הגיעו לכאן מהבירה. זאת לצד משפחות מכל רחבי הארץ. "ירושלים היא סוג של קיבוץ לכן זה לא מפתיע", היא אומרת בחיוך.

 
 בית הקפה הקהילתי יהווה נקודת מפגש עבור החברים (צילום: קיבוץ גונן)


הכירו את "ווטסאפ חסידות" – ילדת? העוגה והפינוקים בדרך

אני נפרד לשלום מהחברים בגונן וממשיך לצדו השני של אגמון החולה, אל קיבוץ מלכיה הקטן והפסטורלי. קיבוץ מקסים שהוקם לפני כ-70 שנה על ידי יוצאי פלמ"ח, ועבר בשנים האחרונות הפרטה מלאה עד לכדי היותו קיבוץ מתחדש. בקיבוץ שבדרום-מערב אצבע הגליל משווקים כ-25 מגרשים בני 600-800 מ"ר לבנייה עצמית, ובעתיד הקרוב ישווקו כ-20 מגרשים נוספים. זאת בכדי לקלוט בסך הכל כמעט 50 משפחות חדשות.

גם כאן במלכיה, החיבור בין הנקלטים והחברים הוותיקים נעשה מתוך רצון של קבלה ושילוב. דוגמה מדליקה היא פרויקט "ווטסאפ חסידות" שבמסגרתו חברי הקיבוץ מפנקים ותומכים בכל יולדת טרייה עם שלל הפתעות בשבועות הראשונים לאחר החזרה הביתה מבית החולים. "אחרי שנים רבות שבהם מלכיה, כמו כמעט כל הקיבוצים בישראל, לא זכה לראות אימהות טריות, בזכות הקליטה מצאנו את עצמנו פתאום בתוך שבוע-שבועיים עם 8-9 לידות במקביל", מספרת סיוון שושני, חברת קיבוץ מלכיה משנת 2012 ובין הראשונים אשר נקלטו בקיבוץ לחברות מלאה, "רכזת הרווחה בקיבוץ העלתה את הרעיון, התחלנו להריץ פינוקים ליולדות, ומכאן זה הפך למסורת. עם הזמן התרחבנו לחולים ופצועים למיניהם. החלקת ושברת את הרגל? אנחנו מגיעות עם מרק. האמא חטפה שפעת והילדים רוצים שניצל? החסידות בדרך אליכם".

"גם ההורים רוצים ליהנות"

סיוון מוסיפה שמעבר לפרויקט החסידות, בקיבוץ מתקיימים כל הזמן אירועים קהילתיים. כולל אירועים רבים שמיועדים דווקא ובמיוחד להורים ולמבוגרים. "חינוך קיבוצי ומרחבים עם ילדים יחפים זה מדהים", היא אומרת, "אבל גם ההורים רוצים ליהנות ואין סיבה שלא נדאג להם". מדי שנה מתארגן בקיבוץ "אירוע נקלטים" לחשיפת הקיבוץ למתעניינים, אשר מתנהל כמו הפנינג גדול שבו כולם משתתפים. כל הקיבוץ נרתם לעזור בכדי להרים את ההפקה. החברים מציעים רעיונות, בונים תפאורה, מבצעים הכנות, עוזרים בפרסום ובשיווק ופועלים ביחד.

יוזמה נוספת במלכיה, שמזכירה מעט את הבית-קפה-ספרייה מגונן, היא רוח החיים שהופרחה בסערה במגרש הטניס הישן של הקיבוץ. בזכות יוזמה של שני אבות מהנקלטים החדשים, אשר לקחו על עצמם לשפץ את המגרש, הוקמו בקיבוץ שני מגרשים אטרקטיביים – מגרש קט-רגל בצד אחד, ומגרש טניס בצד השני. המגרש המוחדש הביא ללידת קבוצת כדורגל בגליל העליון – אריות מלכיה – ופתח צוהר למגוון חוגים לכל הגילאים. "מלכיה הוא קיבוץ מדהים, ותמיד היה קיבוץ מדהים, אבל אין ספק שהצמיחה הדמוגרפית העירה אותו בסערה", אומרת סיוון, "אני לא מדברת רק על קבוצת ווטסאפ, אירועים קהילתיים או מגרש ספורט – זה הרבה מעבר לזה. אנחנו מאמינים שכדי שהקליטה בקיבוץ תהיה מוצלחת, חשוב לדעת לחבר בין הנקלטים החדשים לחבר'ה הוותיקים. הקהילה שלנו היא בסופו של היום מה שהופך את מלכיה למלכיה. היא והנוף המשגע, כמובן".

בזכות נקלטים חדשים הוקמו מגרשי ספורט בקיבוץ (צילום: קיבוץ מלכיה)


עוד במדור: כמו לפני 20 שנה - גן הילדים חזר לנווה איתן ואיתו המשפחות >


ערבי תרבות, אוכל ויין טוב

הקיבוץ האחרון שלי לסיבוב הנוכחי בצפון הוא קיבוץ קדרים. שלא כמו גונן ומלכיה הוותיקים, אשר אחד מהם עומד להיות השנה בן 70, ואחד ציין יום הולדת 70 לא מזמן, קדרים הוא קיבוץ "צעיר" עם וותק של 40 שנה "בלבד". בקיבוץ מתגוררות כ-60 משפחות ומתנהל תהליך של קליטה של חברים חדשים ומשפחות צעירות. זאת בשכונה של בנה ביתך ועל מגרשים רחבים של כחצי דונם.

למרות שגם החברים הוותיקים ביותר בקדרים אינם מעל גיל 60, גם כאן דורשת הקליטה של המשפחות הצעירות חיבור בין הקצוות. נכון, החברים הוותיקים של קדרים הם לא באמת מבוגרים, אבל עדיין, ברור לנו שאם למשפחה אחת יש ילדים בגיל הרך, ובמשפחה השנייה כבר מגדלים תיכוניסטים וחיילים, הסיכוי להיפגש באמת, לא כל שכן להכיר, הוא קטן מאד", אומרת טל הירש, רכזת הקליטה בקיבוץ.

טל מספרת כי על מנת לגשר על הפערים ובכדי לחבר את הקהילה, משאבים רבים מושקעים דווקא בהורים ובמבוגרים. מתקיימות פעילויות רבות למבוגרים בלבד מתוך הבנה שכעושים פעילויות עם ילדים, מאד קשה למצוא את הזמן לשבת ולדבר. "יתרה מזו", מוסיפה טל, "זה לא רק אירועים למבוגרים, אלא גם אירועים מסוימים שמופרדים לנשים וגברים. לפעמים כשבני זוג נמצאים אחד עם השני, הם נוטים פחות להיפתח לאנשים אחרים. מצד שני, בערבי גברים או בערבי נשים, אתה כבר יכול לתאר לעצמך איך החומות מתרסקות. במיוחד אם משלבים את זה עם קצת אוכל טוב ויין".בנוסף לערבי הגיבוש שמתקיימים בקיבוץ לעתים תכופות, יש בקדרים פאב שפותח שעריו אחת לשבועיים ומשמש כמוקד למפגשים חברתיים בלתי אמצעיים. הקיבוץ מארגן אחת לחודש ארוחת שישי משותפת ("הפעם עם הילדים!", צוחקת טל) שבה כל אחד מביא מנה מהבית, עושים קבלת שבת ואחרי זה מתרווחים בבית הקפה במועדון.

 
 זמן איכות למבוגרים בלבד (צילום: קיבוץ קדרים)


חיבור בין אוכלוסיות, הכרחי לקיום הקיבוץ

לסיכום, החיבור בין האוכלוסיות השונות בקיבוצים הוא קריטי להצלחת מהפכת הקליטה והדמוגרפיה במרחב הכפרי. מעבר להיבטים ברורים של חינוך ותעסוקה, וכמובן ללא קשר לבנייה ואדריכלות, בסופו של דבר הקיבוץ הוא קיבוץ בזכות קהילתו. על מנת לייצר קהילה אחת, ללא סטאטוסים וללא חומות חברתיות, קיבוצים רבים פועלים במגוון אפיקים. לא אחת תוך כדי הרמת פרויקטים מרשימים ביותר שעצם ההקמה המשותפת שלהם חשובה לא פחות מהתוצאה הסופית.

רוצים לקבל מידע על היישובים הקולטים בגליל העליון? לחצו

כתבות נוספות בנושא:

דרושים: שותפים להצלחה

הקהילה החמה, המיקום הנוח וההזדמנות הכלכלית להקים בית מרווח. קיבוץ אורים בנגב מקים שכונה שמיועדת רק למי שיצהירו: אנחנו כאן כדי להיות שותפים לדרך

2019 פוגשת את הקיבוץ "של פעם"

קיבוץ אורטל, היחיד שנותר שיתופי באזור הגולן מוכיח כי אורח החיים הזה רלוונטי יותר מתמיד: "לעזוב עבודה בבנק בשביל לתרום לעתיד ילדינו? זו פסגת הציונות"

המרענן הרשמי הקיץ – הבריכות השוות בקיבוצים

נמאס לכם מהחול ומיטות השיזוף ב-50 ש"ח? ריכזנו לכם את הבריכות השוות בקיבוצים ברחבי הארץ שלגמרי שוות טבילה